#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ע. 1 בעא מיניה רב אחא בר הונא מרב ששת מכר לו שדה וא&quot;ל חוץ מחרוב (המורכב) פלוני האם קנה את שאר החרובין?<p dir=""rtl"">ומה הדין אם אמר לו חוץ מחצי חרוב האם קנה את החצי השני?</p>"	"(בסתמא שנינו במשנה שלא קנה חרוב המורכב, א&quot;ל חוץ מחרוב פלוני) פשט רב ששת דלא קנה אותם (ולא אמרינן מדשייר דוקא אותו קנה את האחרים), ודומה למוכר שדה אחת ואומר לו חוץ משדה אחרת שלא קנה את שאר שדותיו.<p dir=""rtl"">א&quot;ד את שאר החרובים היה לו פשיטא שלא מכר, ושאל אותו על חצי חרוב וגם בזה ענה לו דלא קני כנ&quot;ל.</p>"	בבא בתרא ע.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ע. 2 המפקיד אצל חברו בשטר וא&quot;ל החזרתים לך והוא מוציא את השטר האם נאמן ומדוע?<p dir=""rtl"">שטר כיס (עיסקא) שיצא על היתומים האם גובים מהם ומדוע וכיצד הלכה?</p>"	"רב חסדא פשט לרב עמרם דנאמן בשבועה במיגו שהיה אומר נאנסו, ואין לומר שטרך בידי מאי בעי שהרי בנאסו אין את טענת שטרך בידי מאי בעי, וכן שלח רב הונא בר אבין.<p dir=""rtl"">שטר כיס היוצא על היתומים - את המחצה של המלוה ודאי גובה בשבועה, את המחצה של הפיקדון דייני גולה אמרו נשבע ונוטל, ודייני א&quot;י אמרו שאינו נוטל ואינו גובה אלא מחצה, ואף אם סוברים את רב חסדא כאן היה לו לומר לפני מיתתו שהחזיר, ודייני גולה סברו אימור מלאך המות אנסיה {ואין צ&quot;ל דפליגי ברב חסדא}.</p><p dir=""rtl"">שלח רב הונא בר אבין בשטר כיס נשבע ונוטל כולו ורבא אמר נשבע ונוטל מחצה, מר זוטרא היפך את דייני גולה שהם אומרים שנוטל מחצה ופסק כמותם.</p>"	בבא בתרא ע.		ד'
